הגבלת חופש העיסוק

חוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי כל אדם רשאי לעסוק בכל מקצוע ולעבוד בכל עבודה שירצה. מדובר באחת מזכויות האדם החשובות ביותר ועל כן היא עוגנה בחוק יסוד המעניק לה מעמד של זכות על במערכת המשפט.

מה זה אומר הלכה למעשה מבחינתכם כעובדים? באופן כללי ניתן לומר כי אסור למעסיק להגביל את זכותו של עובד שלו לעבוד אצל מעסיק אחר, כאשר העובד מסיים לעבוד עבורו. כלל זה חל  בין אם העובד פוטר על ידי המעביד ובין אם העובד התפטר. במילים פשוטות – לבוס שלכם אסור לומר לכם אצל מי מותר או אסור לכם לעבוד אחרי שהוא מפסיק להיות הבוס שלכם. מעסיק שעובר על ההוראה הזו חשוף לתביעה על בסיס הגבלת עיסוק.

למרות זאת, תחת נסיבות כאלה ואחרות, אותן נפרט מיד, יכול בית הדין לעבודה לתת אישור לסעיף בחוזה העסקה אשר יגביל את יכולתו של העובד החתום על ההסכם לעבוד אצל מעסיק אחר, לאחר תקופת העסקתו במקום איתו חתם על ההסכם. סעיף זה נקרא אי תחרות ובשנים האחרונות הוא הפך לנפוץ מאוד במסגרת הסכמי עבודה אישיים במגזרים רבים במשק.

בשל חשיבותו של חופש העיסוק, עולה השאלה מדוע בית הדין לעבודה מאפשר מצב כזה. ובכן, לצד זכות העובד לבחור את מקום עבודתו ועיסוקו, גם למעסיק עומדים אינטרסים חשובים שיש להגן עליהם כדוגמא סודות מסחריים.

במאמר הזה נסקור את הסיבות לפיהן מותר למעסיק להגביל את חופש העיסוק של העובד שלו. כלומר, לזכות זו של המעביד יש כללים מיוחדים אשר רק בהתקיימם יאשר בית הדין לעבודה את סעיף אי התחרות.  

אם המעסיק לשעבר שלכם פונה לבית הדין לעבודה כדי למנוע מכם לעבוד אצל מעסיק אחר, אתם או עורך הדין שלכם תצטרכו לשכנע את בית הדין שהסעיף שחתמתם עליו אינו חוקי או שהגבלת חופש העיסוק שלו אינה סבירה. לכן, גם אם חתמתם בהסכם העבודה על סעיף אי תחרות, אין זה אומר בהכרח שהדלת למעסיקים מתחרים סגורה בפניכם.

נסיבות בהן עשוי בית הדין לאשר סעיף המגביל את חופש העיסוק

תמורה מיוחדת – אם המעסיק נתן תמורה מיוחדת לעובד תמורת התחייבות מצדו שלא להתחרות בו בעתיד, אם וכאשר יסתיים הסכם ההעסקה. דוגמאות לתמורה מיוחדת אפשר לראות בתוספת שכר או שיפור תנאי העבודה. מטבע הדברים, כאשר מגבילים את זכותו של עובד לעבוד במקצוע מסוים או להיות מועסק במקומות עבודה מסוימים המציעים שכר טוב ואפשרויות קידום, הרי שיש בכך פגיעה כלכלית. אותה תמורה נועדה לפצות את העובד על אובדן ההזדמנויות הזה ולכן אם היא ניתנה לו, יכולה להיות  הצדקה להגבלת חופש העיסוק של העובד.

הכשרה מיוחדת – בסיטואציה בה מעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרה של עובד, וכתוצאה מכך התחייב העובד לעבוד אצלו לפרק זמן מסוים, ניתן להצדיק את הגבלת חופש העיסוק של עובד לתקופה ואף לדרוש ממנו שלא להפסיק לעבוד אצל המעסיק עד שיסיים לעמוד בהתחייבותו. כאשר עובדים עוזבים מקום עבודה זמן קצר לאחר הכשרתם הם עשויים לגרום למעסיק לנזק כלכלי רב. עלויות ההכשרה יורדות לטימיון ויש צורך לגייס ולהכשיר עובדים חדשים במקום אלו שעזבו. מעבר לכך, עד לאיוש המשרות, ייתכן והמעסיק יתקשה להמשיך ולקיים את הפעילות השוטפת של העסק.

סוד מסחרי – הגדרה של סוד מסחרי היא מידע שקשה לגלות אותו, שאינו נחלת הציבור ושנמצא בידי המעסיק בלבד. במקרים רבים מדובר במוצר חדש, בטכנולוגיה מיוחדת, בתוכנות שונות ועוד. במצב זה, ניתן להגביל את חופש העיסוק של עובד לעבוד בשביל מתחרה ישיר של המעסיק הקודם שלו, כדי לא לאפשר לו להשתמש בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם. חשוב לציין שעובד שיש בידו (או בראשו) סוד מסחרי אינו מנוע מלכתחילה מלעבוד אצל מעסיק מתחרה. כדי לראות בהגבלה זו כעניינית ומוצדקת, על בית הדין לעבודה להחליט האם קיימת הסתברות סבירה שהעובד יעשה שימוש בסוד המסחרי. במידה שלא, לא תתאפשר הגבלה על חופש העיסוק של העובד.  

חובת האמון או חובת תום-לב – הסעיף הזה הוא מורכב מבחינה משפטית, ונתון לפרשנות על ידי בית הדין. פן זה מתייחס לטיבם של יחסי עובד- מעביד הדורשים מהעובד לנהוג בנאמנות כלפי המעסיק הן בתקופת העסקתו והן בסיומה. הוא כולל את החובה לשמור על סודות מסחריים של המעביד, להימנע מניגוד עניינים ואם עולה כזה, לדווח למעסיק על כך ועוד. סביב הסעיף הזה מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה כדי להבין כל מקרה לגופו.

זהבי פריטי – משרד עורכי דין

חופש העיסוק היא זכות בסיסית של כל עובד בישראל, ולכן הגבלה שלו בזמן או במקום, כפופה לבחינה ואישור של בית הדין לעבודה. דיני עבודה נמנים בין התמחויותיו של משרד עו”ד רון זהבי, כולל מקרים של הגבלת עיסוק. המשרד נוסד לפני כ-20 שנים, ובעל מוניטין מכובד. את המשרד מובילה תפיסת עולם של מתן מענה מקצועי ומהיר, תוך מתן ליווי הדוק ואישי ללקוחות.